איך אפשר לשפוט באובייקטיביות

בירושלמי שולל מאוד את נושא הנדרים מובאים בין היתר שכל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאלו הקריב על במה זאת.
ואז שואל הירושלמי שאלה מדהימה (הבאנו את הדברים בשבוע שעבר). כיצד ניתן להשוות בין נדרים לעבודה זרה, שהרי עבודה זרה היא מהעבירות החמורות ביותר. והתשובה מדהימה כל מי ששומע ליצרו נחשב עובד עבודה זרה. ראשית מדהים, התלמוד הירושלמי מגדיר את הנודר נדרים שומע ליצרו. כלומר ישנו יצר מיוחד יצר דתי שמדריך את האדם להחמיר יותר וכד'. אולם מה שמעניין הוא שלוקחים מאמר אגדי – כל השומע ליצרו ונותנים לו מעמד הלכתי – נחשב באופן עקרוני כמו עבודה זרה.

ורעיון נוסף שראיתי בשם הרב מרן הראי"ה זצ"ל שנוגע גם בפרשת השבוע וגם בנושא המשפטי שעולה על הפרק. כאשר אנו מדברים על משפט, ברור הדבר שאנו מייחלים לכך שנגיע לתוצאה הצודקת ביותר. והשאלה היא כיצד מגיעים לתוצאה הטובה ביותר של צדק, הרי אין אדם שאין לו נגיעות. לוקח הרב קוק את מאמר הירושלמי (הסמיכות שבין פרשת יתרו לפרשת משפטים) האומר שסנהדרין צריכה להיות אצל המזבח (מכות ב, ו), ואומר שבכל מה שקשור לשכל האנושי אדם יכול לטעות וסגולת בית המקדש (כנראה שהרב מתכוון ליראת השמים שהיא נגזרת של השהייה ליד מקום קדוש) עוזרת לאדם להינצל מטעיות. במילים אחרות. שופט שהוא בעל יראת שמים גדולה, הסיכוי שהוא יהיה אובייקטיבי היא הרבה יותר גדולה.